• ENG
  • facebook
  • instagram
  • mail
  • 051-2977149
  • אזור אישי

מרכז לטיפול באוטיזם | מכון סימני קשר בהנהלת ד"ר עליזה ויג

  • דף הבית
  • אודותינו
    • בנימה אישית
    • ייחודיות
    • הצוות
    • תהליך טיפולי במכון
    • הורים מספרים
    • דרושים בסימני קשר !!
  • טיפולים
    • טיפול בבגירים צעירים ובמבוגרים
    • טיפול רגשי
    • ריפוי בעיסוק בהתמחות עם אוטיזם
    • קלינאות תקשורת עם התמחות באוטיזם
    • ניהול מקרה וליווי פסיכולוגי
    • הדרכות הורים
    • מיומנויות חברתיות
    • תוכניות שילוב
    • טיפול מקוון באוטיזם
    • קבוצת DIR מקוונת להורים
  • DIR/FT
    • FLOORTIME
    • שלבים התפתחותיים ראשונים (1-6)
    • שלבים התפתחותיים מתקדמים (7-9)
    • פעילות חצי מובנית
    • תאור מקרה
  • הגישה הנוירו גיאומטרית
    • הגישה הנוירו-גיאומטרית וכלים טיפוליים יחודיים (הורים)
    • מיכל אפקטיבי
    • מוקד אפקטיבי
    • מנח כוח
    • ציור דינאמי
    • משחק דמיוני – מרחבי
  • ASD
  • מידע שימושי
    • מדריך למציוי זכויות ולצעדים מעשיים למתבגרים ולבוגרים
    • מדריך למיצוי זכויות ולצעדים מעשיים לילדים עד גיל 18
    • CORONA TIME
    • טיפול מרחוק
    • אוטיזם
    • DIR
      • DIR מתאוריה למעשה
      • להשתלב בשלבים
      • הגישה הנוירו-גיאומטרית
    • תהליך טיפולי במכון
  • צור קשר
  • דרושים בסימני קשר

מדריך למציוי זכויות ולצעדים מעשיים למתבגרים ולבוגרים

מידע, כלים וכתובות חשובות למתבגרים, לבוגרים ולבני משפחותיהם

מוגש באהבה מצוות מכון "סימני קשר"

עדכון מידע: אוקטובר 2026

לפני שמתחילים

המעבר מילדות לבגרות מלווה בשינויים רבים. לצד האפשרויות החדשות בתחומי לימודים, עבודה, מגורים, זוגיות ועצמאות, עולות גם שאלות: אילו זכויות מגיעות לנו? לאילו שירותים ניתן לפנות? מה משתנה בגיל 18? וכיצד נערכים נכון לעתיד?

גם עבור אנשים שאובחנו בגיל מבוגר, ההיכרות עם מערכות התמיכה והזכויות עשויה לפתוח אפשרויות חדשות.

מטרת המדריך היא לעשות סדר, להכיר את השירותים המרכזיים בישראל ולסייע לכם להבין מתי כדאי לפנות, למי פונים ומה צריך להכין.

המדריך מיועד למשפחות ולאנשים המתמודדים עם מוגבלויות וקשיים נוירו-התפתחותיים, תקשורתיים ותפקודיים, ובהם אוטיזם. הוא כולל גם מידע על זכויות הרלוונטיות לאנשים עם מוגבלויות אחרות.

חשוב לדעת: זכאות לשירות או לקצבה אינה נקבעת על סמך אבחנה בלבד בכל המקרים. לכל מסלול קריטריונים משלו. המידע במדריך הוא כללי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית מול הגורם המוסמך או לייעוץ משפטי, רפואי או מקצועי מתאים.

לא חייבים לממש זכויות לבד. אם התמצאות במערכות או ביצוע הפניות מקשים עליכם, מומלץ לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת (עו"ס) בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. אפשר לבקש הכוונה לתוכניות המתאימות לשלב החיים ולאזור המגורים, וכן לברר אפשרות לליווי מעשי בתהליך. מומלץ להתעדכן מחדש במעברי חיים ובשינוי בצרכים.

1. מפת דרכים: מה כדאי לבדוק בכל שלב בחיים?

גילאי 16-18: מתכוננים למעבר לבגרות

מומלץ להתחיל להיערך למעבר עוד במהלך התיכון, כדי לאפשר בחירה ותכנון הדרגתיים.

☐ שירות צבאי, שירות לאומי או חלופות אחרות

עם קבלת זימון לצו הראשון, חשוב למסור לגורמי הגיוס מסמכים רפואיים ואבחוניים רלוונטיים בהתאם להנחיותיהם.

בהתאם לנתונים האישיים ולתנאי הקבלה, ניתן לברר אפשרויות כגון שירות צבאי מותאם, תוכניות ייעודיות לצעירים אוטיסטים, התנדבות לצה"ל לאחר קבלת פטור או שירות לאומי-אזרחי במסלול מותאם.

למי פונים? למיטב או לרשות השירות הלאומי-אזרחי. לצד הפנייה לגופים הרשמיים, אפשר לברר ליווי באמצעות עמותות ותוכניות ייעודיות: עמותת גוונים מציעה תוכניות הכנה וליווי לשירות צבאי; עמותת שלומית מפעילה שירות לאומי-אזרחי, לרבות מסלולים מותאמים לצעירים עם מוגבלות. קיימות גם אפשרויות לשילוב במכינות קדם-צבאיות, ובהן תוכנית שיבולים, וכן תוכניות הכנה לחיים עצמאיים. מומלץ לפנות לעו"ס בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים לקבלת הכוונה לאפשרויות המתאימות לשלב החיים, לצורכי התמיכה ולאזור המגורים. יש לבדוק מול כל תוכנית את תנאי הקבלה, ההכרה הנדרשת, המימון והזמינות.

מידע: אתר מתגייסים | הרשות לשירות לאומי-אזרחי

☐ היערכות למעבר לקצבאות בוגרים

קצבת ילד נכה אינה הופכת באופן אוטומטי לקצבת נכות כללית באותם תנאים.

ביטוח לאומי מפעיל הליך מעבר ובחינה של זכאות לקצבאות בוגרים. קצבת ילד נכה משולמת ככלל עד גיל 18 ו-31 יום, ובנסיבות מסוימות קיימת תקופת מעבר נוספת.

מה מומלץ לעשות? לבדוק את ההודעות שמתקבלות מביטוח לאומי, להכין מסמכים עדכניים ולהשיב לבקשות להשלמת מידע.

☐ היערכות לקבלת החלטות ולניהול עניינים בגיל 18

בהגעה לבגרות, ההורים אינם ממשיכים אוטומטית לשמש נציגים משפטיים של ילדיהם. אם צפוי צורך בסיוע בניהול עניינים אישיים, רפואיים או כספיים, כדאי לברר מבעוד מועד מהו המענה המתאים. אין חובה למנות אפוטרופוס בשל אבחנה או הגעה לגיל 18. יש לבחון את יכולות האדם, רצונו וחלופות מתאימות, ובהן קבלת החלטות נתמכת. כאשר נדרש מינוי אפוטרופוס, הוא נעשה בהחלטת בית המשפט. מומלץ להיעזר בהכוונת העו"ס ובייעוץ משפטי מתאים. ראו פרק 6.

מידע: ביטוח לאומי- מעבר מקצבת ילד נכה לקצבאות בוגרים

☐ הכרת שירותי הרווחה

אם צפוי צורך בליווי בתחום התעסוקה, הדיור, העצמאות או ההשתלבות בקהילה, אפשר לפנות למחלקה לשירותים חברתיים בעיר המגורים.

אפשר לבקש פגישה עם עו"ס בתחום המוגבלויות לבירור השירותים המתאימים ולבדיקת אפשרות להכרה במינהל מוגבלויות של משרד הרווחה. הכרה עשויה לאפשר קבלת שירותים בהתאם לתנאי הזכאות ולמענים הזמינים ברשות ובאזור. כדאי לפנות כבר בילדות, כאשר עולה צורך, ולא להמתין לגיל 18: קיימים שירותים לילדים ולנוער וכן שירותים לבוגרים, והיערכות מוקדמת יכולה לסייע ברצף התמיכה במעבר ביניהם.

מידע: פנייה למחלקה לשירותים חברתיים

☐ תכנון החיים הבוגרים

כדאי לשוחח עם המתבגר על רצונותיו ביחס ללימודים, עבודה, חברים, זוגיות, מגורים, כסף וניהול החיים.

זוהי המלצה מקצועית לתכנון מעבר הדרגתי, ולא דרישת זכאות של גוף ממשלתי.

גילאי 18 ומעלה: בונים חיים עצמאיים

בשלב זה כדאי לבחון את האפשרויות בתחומים הבאים:

  • תמיכה כלכלית וקצבאות.
  • לימודים, הכשרה ושיקום מקצועי.
  • השתלבות בעבודה וקבלת התאמות.
  • דיור עצמאי או נתמך.
  • פעילויות חברתיות ושירותי קהילה.
  • תמיכה בניהול עניינים אישיים, כספיים ורפואיים.

לא צריך לפנות לכל השירותים יחד. מומלץ להתחיל בצרכים החשובים ביותר לאדם ולבחון את האפשרויות בהתאם להם.

אבחון בגיל מבוגר

אדם שאובחן בבגרות יכול לברר זכאות לשירותים ולהתאמות גם אם לא היה מוכר למערכת בילדותו.

ניתן לבדוק זכויות כלכליות, התאמות בעבודה ובלימודים, שיקום מקצועי ושירותי תמיכה רלוונטיים.

חשוב להבחין בין עצם קיומה של אבחנה לבין עמידה בתנאי הזכאות הספציפיים לכל שירות.

2. ביטוח לאומי- קצבאות וזכויות כלכליות

קצבת נכות כללית

קצבה המיועדת לאנשים העומדים בתנאי הזכאות של ביטוח לאומי, ובכלל זה תנאים הנוגעים לנכות רפואית ולפגיעה בכושר ההשתכרות.

מתי בודקים? לקראת המעבר לגיל 18, לאחר אבחון בבגרות, או כאשר מצב רפואי ותפקודי משפיע על יכולת העבודה וההשתכרות.

למי פונים? לביטוח לאומי.

מה מכינים? מסמכים רפואיים ואבחוניים, מידע על עבודה והכנסה, ומסמכים נוספים לפי דרישות התביעה.

בתהליך עשויה להתקיים ועדה רפואית, ובהמשך נבדקת דרגת אי-הכושר בהתאם לכללי הביטוח הלאומי.

מידע על נכות כללית

קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם)

קצבה המיועדת לאנשים העומדים בתנאי הזכאות וזקוקים לעזרה רבה בפעולות היומיום או להשגחה מתמדת למניעת סכנה.

הבדיקה מתייחסת, בין היתר, לפעולות כגון רחצה, לבוש, אכילה, ניידות בבית והיגיינה אישית, וכן לצורך בעזרה בפעולות משק הבית (ADL, IADL).

חשוב: קושי בהתארגנות או בעצמאות אינו מבטיח כשלעצמו זכאות לקצבה.
מידע: תנאי הזכאות לשירותים מיוחדים

שיקום מקצועי

ביטוח לאומי מפעיל שירותי שיקום מקצועי לאנשים העומדים בתנאי הזכאות.

תוכנית השיקום עשויה לכלול הכשרה מקצועית, לימודים, רכישת מיומנויות והכוונה להשתלבות בעבודה. היקף הסיוע נקבע באופן פרטני. במקביל, מומלץ להתייעץ עם העו"ס ברווחה על מסלולי הכשרה וליווי תעסוקתי נוספים. השירותים, הגופים המפעילים ותנאי המימון משתנים בין מסלולי ביטוח לאומי למסלולי משרד הרווחה; חשוב לברר מה מתאים לאדם, מי מממן את השירות והאם נדרשת הפניה או הכרה נפרדת.

למי פונים? למחלקת השיקום בביטוח לאומי.
מידע: מידע על שיקום מקצועי

האם אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות?

במקרים רבים ניתן לעבוד ולקבל קצבת נכות, בהתאם להכנסה ולדרגת אי-הכושר. שינוי בהכנסה עשוי להשפיע על גובה הקצבה.

לפני התחלת עבודה או שינוי בהיקף המשרה מומלץ לבדוק את ההשלכות האישיות.
מידע: לעבוד ולקבל קצבת נכות

הטבות והנחות נוספות

בהתאם להכרה ולתנאי הזכאות, ייתכנו הטבות בתחומים כמו ארנונה, תחבורה ציבורית, מיסוי או סיוע בדיור.

אין מדובר בחבילת הטבות אחידה לכל מקבלי הקצבאות. כל הטבה כפופה לכללים של הגוף המעניק אותה.

למידע נוסף: ביטוח לאומי | כל זכות

3. משרד הרווחה- שירותי תמיכה לאורך החיים

המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית היא כתובת מרכזית לבירור שירותי תמיכה בקהילה. מומלץ לבקש קשר עם עו"ס בתחום המוגבלויות, שתסייע במיפוי הצרכים ובהכוונה לתוכניות הרלוונטיות לשלב החיים, לרצונות האדם, לרמת התמיכה הנדרשת ולאזור המגורים.

מתי כדאי לפנות?

כאשר מתעורר צורך בבירור שירותי תעסוקה, דיור, השתלבות בקהילה או תמיכה בחיי היומיום, או כאשר המשפחה מבקשת להיערך לשינויים בעתיד.

אין הכרח להמתין לגיל 18 או למשבר כדי לפנות להתייעצות.

ליווי במימוש הזכויות– אנשים רבים ובני משפחותיהם עשויים להזדקק לליווי של איש מקצוע לאורך התהליך, במיוחד כאשר יש קשיים בהבנת המידע, בתקשרות, בהתארגנות או בניהול משימות. מומלץ לבקש מעו"ס סיוע בבירור האפשרויות ובהפניה לתוכנית המתאימה, ולברר מי יוכל ללוות את איסוף המסמכים, הגשת הבקשות והמעקב אחריהן. יש לשתף את האדם בהתאם לרצונו ולצרכיו, ולהנגיש עבורו את המידע ואת תהליך הבחירה.

כיצד פונים?

שלב ראשון- יצירת קשר

פונים למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. אפשר להגיש פנייה מקוונת ברשויות שבהן השירות זמין, או לפנות ישירות למחלקה.

לפתיחת פנייה נדרש צילום תעודת זהות. הפנייה הראשונית ניתנת ללא עלות.

שלב שני- בירור הצרכים

מסבירים מהם הצרכים והתחומים שבהם מבוקש סיוע. אפשר לשאול על שירותי מינהל מוגבלויות ועל התהליך הנדרש לבדיקת הזכאות. אם קיים קושי בהבנת המידע, בארגון המסמכים, במילוי טפסים או ביצירת קשר עם השירותים, חשוב לומר זאת במפורש ולבקש סיוע או הפניה לגורם מלווה.

שלב שלישי- בדיקת האפשרויות

בהתאם להכרה, לקריטריונים ולזמינות השירותים, ניתן לבחון אפשרויות בתחומי התעסוקה, הדיור, הפנאי ותמיכות בקהילה. כדאי לבקש מהעו"ס מידע עדכני על התוכניות והגופים המפעילים באזור, תנאי הקבלה, מסלול המימון, השתתפות עצמית אם קיימת, זמני ההמתנה והצעדים הנדרשים להפניה.

מה כדאי להביא לפגישה?

  • מסמכי זיהוי.
  • אבחונים ומסמכים רפואיים קיימים.
  • מידע על התפקוד בחיי היומיום.
  • תיאור התחומים שבהם האדם זקוק לתמיכה.
  • רשימת שאלות ומטרות לעתיד.

חלק מהמסמכים הללו הם המלצה להיערכות, ולא בהכרח דרישה רשמית לפתיחת הפנייה.

כדאי לסכם עם העו"ס מהו הצעד הבא, מי אחראי לבצעו ומתי חוזרים לבדיקה משותפת. היצע התוכניות עושי להשתנות, ולכן מומלץ לחזור ולהתעדכן לקראת סיום לימודים או שירות, התחלת עבודה, מעבר מגורים או שינוי ברמת התמיכה הנדרשת.

פנייה רשמית למחלקה לשירותים חברתיים

איתור המחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריכם

4. תעסוקה, לימודים ודיור

השתלבות בעבודה

אנשים עם מוגבלות עשויים להיות זכאים להתאמות שיאפשרו להם להשתלב בעבודה בהתאם ליכולותיהם ולדרישות התפקיד. עבור מי שזקוק לתמיכה, קיימים גופים המציעים הכנה, הכשרה, השמה וליווי במקום העבודה, וכן מסגרות תעסוקה ברמות תמיכה שונות. חשוב לבחון את סוג המענה המתאים לפני בחירת מקום העבודה.

התאמות יכולות לכלול שינויים בשעות העבודה, בסביבת העבודה, באופן הצגת המשימות, בציוד או בתהליכי ההדרכה.

למי פונים? כאשר נדרשים הכנה או ליווי תעסוקתי, מומלץ להתחיל בהתייעצות עם העו"ס ברווחה או עם גורם השיקום הרלוונטי, כדי לברר מסלול מתאים. דוגמאות לגופים המציעים שירותי תעסוקה וליווי הן אשנב ובית אקשטיין; יש לבדוק את השירות המסוים, אוכלוסיית היעד, אזור הפעילות, תנאי הקבלה והמימון. אם האדם כבר עובד או מבקש התאמה במסגרת הקבלה לעבודה, אפשר לפנות למעסיק, ובמידת הצורך להיעזר בגורם המלווה. במקרה של חשש להפליה אפשר לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

המעסיק מחויב בהתאמות בהתאם לדין, בכפוף בין היתר לנחיצות ההתאמה ולכך שלא תטיל נטל כבד מדי.

מדריך ממשלתי להתאמות בתעסוקה

תעסוקה נתמכת

קיימים שירותים ותוכניות המסייעים לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה. הליווי עשוי לכלול הכנה לעבודה, סיוע במציאת מקום עבודה ותמיכה בהסתגלות.

למי פונים? לעו"ס בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים או לגוף השיקום הרלוונטי, בהתאם למסלול ולזכאות. מומלץ לברר את מידת הליווי הנדרשת לאדם ואת האפשרויות להכנה, להשמה ולתמיכה מתמשכת באזור מגוריו.

חשוב לברר מי הגוף המממן, אילו שירותים ניתנים ומהם תנאי הכניסה.

לימודים והשכלה גבוהה

מוסדות להשכלה גבוהה מפעילים מערכי נגישות וסיוע לסטודנטים עם מוגבלויות.

ניתן לברר אפשרויות להתאמות בדרכי היבחנות, בתנאי הלימוד ובהנגשת חומרי הלמידה, בהתאם לנהלים ולזכאות.

למי פונים? למרכז הנגישות או לדיקאן הסטודנטים במוסד הלימודים.

לצורך בדיקת מימון לימודים במסגרת שיקום מקצועי, פונים בנפרד לביטוח לאומי.

דיור ועצמאות בקהילה

קיימות מסגרות ושירותים ברמות תמיכה שונות, לרבות מסלולי מגורים בקהילה.

למי פונים? לעו"ס בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים לצורך בירור שירותי דיור במסגרת מינהל מוגבלויות, בהתאם להכרה ולתנאי הזכאות. מומלץ לבקש הכוונה למסלולים ולגופים באזור המגורים המתאימים לרצונות האדם ולצורכי התמיכה שלו, ולברר גם אפשרויות להכנה לחיים עצמאיים.

כדאי לברר מהי רמת התמיכה, מי מפעיל את השירות, אילו אפשרויות בחירה קיימות ומהם ההיבטים הכספיים.

פנייה לבירור דיור אינה מחייבת מעבר למסגרת.

5. סל שיקום של משרד הבריאות- למי הוא מיועד?

סל שיקום של משרד הבריאות מיועד לאנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ועומדים בתנאי הזכאות הקבועים.

ככלל, ניתן לבדוק זכאות מגיל 18 בעקבות קביעה של 40% נכות נפשית ומעלה, או באמצעות מסלול אישי לשיקום בהתאם לתנאים שנקבעו.

השירותים עשויים לכלול תמיכה בתחומי דיור, תעסוקה, השכלה וחיי קהילה.

חשוב להבחין: סל שיקום של משרד הבריאות ושירותי מינהל מוגבלויות של משרד הרווחה הם מסלולים שונים. אבחנת אוטיזם כשלעצמה אינה מקנה זכאות אוטומטית לסל שיקום של בריאות הנפש.

למי פונים? לגורם המטפל בתחום בריאות הנפש, לקופת החולים או בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

משרד הבריאות- תנאי הזכאות לסל שיקום

6. עצמאות משפטית וקבלת החלטות נתמכת

עם ההגעה לגיל 18 האדם הוא בגיר מבחינה משפטית. אבחנה התפתחותית או נפשית אינה שוללת כשלעצמה את כשרותו המשפטית.

כאשר אדם זקוק לעזרה בהבנת מידע ובקבלת החלטות, כדאי להכיר את האפשרות של קבלת החלטות נתמכת.

זהו מסלול שבו אדם המסוגל לקבל החלטות בעצמו, אך זקוק לסיוע בתהליך, יכול להיעזר בתומך. התומך מסייע בהנגשת מידע, בהבנת האפשרויות ובמימוש החלטות, אך אינו מחליט במקומו.

המינוי דורש את הסכמת האדם ומתבצע באמצעות הליך משפטי, הכולל פגישת מידע והחלטה של בית המשפט.

למי פונים? לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.

טלפון ייעודי: 055-6838798.

מדריך רשמי לקבלת החלטות נתמכת

במצבים אחרים עשויים להיות רלוונטיים כלים משפטיים נוספים, לרבות אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשך. בחירת ההסדר המתאים מחייבת התייחסות לנסיבות האישיות ולהוראות הדין.

7. זכויות בחינוך- לפני סיום בית הספר

למתבגרים הלומדים במערכת החינוך עשויה להיות זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, בהתאם להחלטות הגורמים המוסמכים.

ועדת זכאות ואפיון בוחנת את הזכאות ואת היקף התמיכה לפי התנאים הקבועים בחוק ובנהלים.

תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים עשויים לקבל סל תמיכות אישי במסגרת החינוך הרגילה, או ללמוד במסגרת אחרת בהתאם להחלטות ולבחירת המסלול.

למי פונים? לצוות בית הספר, לרשות המקומית או לפורטל ההורים של משרד החינוך.

משרד החינוך- ועדות זכאות ואפיון

8. למי פונים לקבלת עזרה במיצוי זכויות?

לצד הגופים הממשלתיים, קיימים ארגונים המספקים מידע, הכוונה וליווי. היקף השירותים, אוכלוסיות היעד ותנאי קבלת הסיוע משתנים בין הארגונים. מידע כתוב לבדו אינו תמיד מספיק: כאשר יש קושי במימוש הזכויות, מומלץ לפנות לעו"ס ברווחה ולבקש ליווי מעשי או הפניה לאיש מקצוע מתאים. אפשר להיעזר באדם קרוב לפי רצונו והסכמתו של הבוגר.

גופים ממשלתיים

המוסד לביטוח לאומי

קצבאות, שיקום מקצועי, ועדות רפואיות וזכויות נלוות.
טלפון: *6050
www.btl.gov.il

משרד הרווחה והביטחון החברתי

העו"ס בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית היא כתובת לבירור צרכים, הכוונה לשירותים ולמסגרות וסיוע בתהליך הפנייה, בהתאם לתחום האחריות ולמענים הזמינים. מומלץ להתעדכן עמה במעברי חיים ובשינוי בצרכים.

www.gov.il

משרד הבריאות

מידע על זכויות בתחום הבריאות ושירותי שיקום בתחום בריאות הנפש.

www.gov.il

האפוטרופוס הכללי

קבלת החלטות נתמכת והסדרים משפטיים נוספים.
מידע ושירותים

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מידע ופניות בנושאי הפליה, נגישות והתאמות.
הגשת פנייה או תלונה

ארגוני מידע וסיוע

כל זכות

מאגר מידע נרחב על זכויות, תנאי זכאות ודרכי מימושן.
www.kolzchut.org.il

אלו"ט- אגודה לאומית לילדים ולבוגרים עם אוטיזם

מידע ושירותים לאנשים אוטיסטים ולמשפחותיהם.
www.alut.org.il

קשר- הבית של המשפחות המיוחדות

מידע, הכוונה ותמיכה למשפחות של אנשים עם מוגבלויות.
www.kesher.org.il

בזכות- המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, לרבות זכויות משפטיות ואוטונומיה.
www.bizchut.org.il

בית איזי שפירא   

מידע מקצועי ושירותים לאנשים עם מוגבלויות ולמשפחותיהם.
www.beitissie.org.il

יד מכוונת

שירות מטעם ביטוח לאומי, המסייע ללא תשלום בהכנה לוועדות רפואיות במסלולים הרלוונטיים.
מידע באתר ביטוח לאומי

לפני פנייה לארגון מומלץ לבדוק באתר שלו אם הוא נותן מענה לגיל, לאבחנה ולנושא הרלוונטיים.

9. כיצד מתכוננים להגשת בקשה או לוועדה?

לעיתים המשפחה מכירה היטב את הקשיים בחיי היומיום, אך מתקשה לתאר אותם במסמכים ובפגישות עם גורמים רשמיים.

מומלץ להכין תיאור ברור ומדויק של התפקוד.

כדאי להתייחס לחמש שאלות:

  1. מה האדם עושה באופן עצמאי? למשל, התארגנות, נסיעה, הכנת אוכל או ניהול סדר יום.
  2. באילו מצבים נדרשת עזרה? מהי העזרה ומי מספק אותה?
  3. מה קורה כאשר התמיכה אינה זמינה?
  4. אילו התאמות מאפשרות תפקוד טוב יותר?
  5. מהם הצרכים והרצונות המרכזיים של האדם עצמו?

כדאי לצרף דוגמאות מהחיים ולתאר גם את החוזקות והיכולות, לצד הקשיים.

חשוב: תיאור התפקוד צריך להיות אמיתי ומייצג. אין להעצים קשיים או להמעיט ביכולות לצורך קבלת זכויות.

המסמכים הנדרשים משתנים בין תביעה לתביעה. יש להסתמך על הרשימה הרשמית של הגוף המטפל בבקשה.

מה עושים אם בקשה נדחית?

ראשית, חשוב להבין מהי סיבת הדחייה ומהם תנאי הזכאות שלא התקיימו.

לאחר מכן מומלץ:

  • לקרוא את ההחלטה ואת נימוקיה.
  • לבדוק אם חסרים מסמכים או מידע.
  • לברר האם ניתן להגיש השגה, ערר או ערעור, ובאיזה מועד.
  • לפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרים המתאימים.

שימו לב: הליכי הערר והמועדים שונים בין ביטוח לאומי, מערכת החינוך, שירותי הרווחה וגופים אחרים. חשוב לפעול לפי ההוראות המופיעות בהחלטה ובהנחיות הרשמיות.

10. שלושה מצבים שכיחים- ומה אפשר לעשות?

הדוגמאות הבאות נועדו להמחיש תכנון מעשי. הן אינן מבטיחות זכאות לשירות כלשהו.

דוגמה ראשונה: מתבגר בן 17 לקראת סיום התיכון

המשפחה מתלבטת לגבי שירות צבאי או לאומי, ותוהה כיצד להיערך לשינויים בזכויות בגיל 18.

צעדים אפשריים:

  1. לברר את אפשרויות השירות ואת תנאי הקבלה.
  2. לארגן אבחונים ומסמכים תפקודיים.
  3. לבדוק את ההנחיות למעבר לקצבאות בוגרים.
  4. לקבוע פגישה עם העו"ס בתחום המוגבלויות במחלקה לשירותים חברתיים לתכנון המעבר, לבירור תוכניות הכנה ושירות ולבדיקת הצורך בליווי במימוש זכויות.

דוגמה שנייה: בוגרת בת 23 המעוניינת בעצמאות

היא עובדת בהיקף חלקי, זקוקה לעזרה בהתארגנות ובניהול עניינים מסוימים, ומעוניינת לבדוק אפשרויות מגורים עצמאיים.

צעדים אפשריים:

  1. לברר זכאות לשיקום מקצועי ולהתאמות בעבודה.
  2. לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לבירור אפשרויות תמיכה ודיור.
  3. לבדוק את השפעת הכנסתה על קצבאות, אם היא מקבלת אותן.
  4. לבנות תוכנית עצמאות המתייחסת לרצונותיה ולצרכים שלה.

דוגמה שלישית: אדם בן 42 שאובחן לאחרונה

הוא עובד ומגדל משפחה, אך חווה עומס משמעותי בסביבת העבודה ובחיי היומיום.

צעדים אפשריים:

  1. לברר התאמות אפשריות במקום העבודה.
  2. לבדוק אם המצב הרפואי והתפקודי מצדיק בירור זכויות בביטוח לאומי.
  3. לבחון תמיכות מתאימות להתנהלות בבית ובמשפחה.

אבחון בגיל מבוגר אינו מחייב פנייה לכלל מערכות הרווחה או השיקום. הבחירה תלויה בצרכים, ברצונות ובתנאי הזכאות.

11. רשימת בדיקה אישית- מה הצעד הבא שלי?

לאחר קריאת המדריך, אפשר לבחור כמה צעדים פשוטים:

  • לרכז את האבחונים והמסמכים הקיימים.
  • לבדוק זכאות בביטוח לאומי.
  • לקבוע פגישת הכוונה עם העו"ס ברווחה, לפי הצורך, ולברר מי יוכל לסייע בפועל במימוש הזכויות.
  • לברר אפשרויות שירות, לימודים, תעסוקה או דיור.
  • לבדוק התאמות בסביבת הלימודים או העבודה.
  • להגדיר עם המתבגר או הבוגר מהם התחומים שחשוב לו לקדם.
  • לבחור צעד אחד או שניים להתחיל מהם.

מומלץ לנהל תיק מסודר הכולל את המסמכים שהוגשו, תאריכי הפנייה, שמות אנשי הקשר, ההחלטות שהתקבלו והמשימות להמשך.

 

מילה מאיתנו- צוות מכון "סימני קשר"

מיצוי זכויות הוא הרבה יותר מתהליך בירוקרטי. הוא עשוי לאפשר לאדם ולמשפחתו להכיר משאבים, לקבל תמיכה ולפתוח אפשרויות חדשות לאורך החיים.

במכון "סימני קשר" אנו מתבוננים בהתפתחות ובתפקוד מתוך ראייה רחבה, המחברת בין תשתיות הגוף, העולם הרגשי, החשיבה, התקשורת, היחסים והסביבות שבהן האדם חי.

מתוך גישה זו, אנו רואים חשיבות בתעעכנון המותאם לצרכיו ולרצונותיו של האדם, תוך התייחסות למערכות המשמעותיות בחייו.
לא צריך לעשות הכול בבת אחת. לפעמים הצעד הראשון הוא שיחה, בירור זכאות או פנייה לגורם אחד מתאים. המטרה אינה רק לקבל שירות, אלא להרחיב את האפשרויות לחיים של בחירה, שייכות, השתתפות ועצמאות. במידת הצורך, ניתן להיעזר בצוות המטפל כדי לחשוב יחד על הצרכים התפקודיים ועל הצעדים המתאימים להמשך.

בברכה, צוות מכון "סימני קשר"

המידע במדריך מבוסס על פרסומים של גופים ממשלתיים בישראל ומשמש להיכרות ראשונית עם מערכות הזכאות והתמיכה. ההמלצות להתארגנות הן המלצות כלליות של המכון. תנאי הזכאות, אופן ההגשה והשירותים הזמינים עשויים להשתנות. בכל מקרה יש לפעול לפי המידע וההנחיות העדכניים של הגוף המוסמך. המדריך אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי או תחליף לבדיקת זכאות פרטנית.

    בטוחים שיש לכם הרבה שאלות.
    איך אנחנו יכולים לעזור?








    • טיפול באוטיזם בשיטת DIR
    • הפרעה על רצף האוטיזם (ASD)
    • טיפול באוטיסטים
    • FLOORTIME
    • DIR
    052-8814854 | מוטה גור 7, פתח תקווה | admin@simkesher.co.il | דרושים

    כל הזכויות שמורות © 2026 · ‫סימני קשר‬

    עיצוב ובנייה: JamDesign