מיכל אפקטיבי

תיאור כללי:

מיכל אפקטיבי הוא כלי טיפולי בגישה הנוירו-גאומטרית בה ההורה או המטפל מייצרים את הטון הרגשי בחדר באופן כללי (ולא רק בין המבוגר והילד כמו במיקוד אפקטיבי). כלי טיפולי זה משמש להובלת הסביבה להפחתת  החרדה והגברת הלכידות והסינכרון באינטראקציה בין ההורה לילד. המיכל האפקטיבי מתמקד ברמת העוררות של השותפים האינטראקטיביים בחדר. ניתן להשתמש בכלים רגשיים שונים על מנת לעלות או להוריד את העוררות במערכת היחסים ומכאן את הסביבה שהם חולקים (המיכל), כולל למשל קוליות שובבה וקצבית, לעומת קוליות איטית ומרגיעה יותר (Vig, A. 2019).

מתי היא מתאימה:

כשהילד נמצא מחוץ לרצועת העוררות האופטימלית- עוררות גבוהה או תת עוררות, או כאשר ההורה והילד מתקשים לייצר עוררות מותאמת לצרכים של הילד באינטראקציה בינהם ואז המטפל מתערב על מנת לייצר את ה"מיכל האפקטיבי" המותאם.

מטרות: 

1. 1. לסייע לילד להתווסת באמצעות ההורה/ מטפל
   2. ליצור סביבה אפקטיבית (רגשית) מותאמת אשר מורידה או מעלה את רמת העוררות 
   3. לסייע לילד ליצור קשר איכותי באמצעות האחר

כלים:

כלים אפקטיביים הכוללים משחקיות, דרמטיזציה, קוליות וכדומה ( עדיפות בשלבים ראשוניים למשחק ללא חפצים!) 

הנחיות:

1. הגברת האפקט, משחקיות ודרמטיזציה. כשהילד נמצא בעוררות נמוכה על מנת למשוך אותו לאינטראקציה במצבים של נמנום, התנתקות, או בהייה. 
2. הורדת הקצב, האפקט והמלל כשהילד נמצא בעוררות גבוהה כפי שזה לידי ביטוי לעיתים בתנועות חזרתיות, נרגשות, תנועה מהירה בין חפצים, או אי שקט מוטורי.
3. מומלץ שימוש מצומצם ביותר בחפצים. ניתן להשתמש רק חפצים היוצרים עוררות כמו כדור פיזיו, בד רך ארוך וכדומה. 
4. שימוש במקצבים קבועים – מהירים או איטיים בהתאם לצורך של הילד. 
5. שימוש בקוליות
6. מעברים איטיים ומותאמים לילד. 

דגשים:

• לנטר את השלב/ רמת עוררות בו נמצא הילד
• להתאים את האינטראקציה לרמת העוררות שלו בחדר – הורד חרדה או העלה עוררות ליצירת קשר משמעותי ואיכותי יותר.

דוגמאות:

דוגמא 1 – (העלאת עוררות): 

ילד נשכב על הפוף ובוהה באור. המטפלת מובילה את האמא למשחקי כיפים עם הילד, להנכיח אותה בקשר על ידי ליווי הפעולה בקולות ממריצים (על מנת לעלות עוררות), לאחר מכן האמא מעט מתרחקת, והילד מתיישב לנסות ולהגיע אליה ("אוי אוי אוי הוא לא מגיע " בקול משחקי). על מנת להמשיך ולעלות את העוררות, המטפלת מובילה בהדרגתיות את האמא להתרחק מעט בחדר, מעבירה למעין משחק תופסת של כיפים, ומוסיפה "לרוץ, לרוץ, לרוץ" בצורה שובבה ורגועה ומהנה. העלאת העוררות בחדר, מאפשר לילד ליצור קו של אינטראקציה איכותית בינו לבין האם. 

דוגמא 2 – (הורדת עוררות): 

ילד רץ בסיבובים בחדר, אינו מבחין לקריאת אימו בשמו. המטפלת מנחה את האם להתקרב לילד, לרדת לגובה הילד, לאחוז בכתפיו באחיזה חזקה, ולאט להתקרב יותר ולחבק אותו חזק, תוך ליווי של טון איטי, רך של 

המטפלת- "א' רוצה חיבוק חזקק… חזקק.. חזקק" בקול נמוך ואיטי. 

דוגמא 3 – (מסגרת חינוכית):

המורה רואה שהכיתה "רדומה" ורמת העוררות נמוכה. המורה תשתמש ביותר דרמטיזציה בקולה על מנת לעורר את הילדים, ולמשל תשלב בפעילות תנועה. במקרה אחר, כאשר הכיתה רוחשת וקשה להשתלט, המורה תוציא את הילדים למשחק של הליכה במעגלים בתור האחד אחרי השני כמעין רכבת, במקצבים משתנים, כאשר בהדרגה תוריד את הקצב. הסינכרוניזציה והקצב שתכתיב, תאפשר לרמת העוררות של התלמידים לרדת או לעלות על פי הצורך.