מוקד אפקטיבי

תיאור כללי:

מוקד אפקטיבי . הוא כלי טיפולי בגישה הנוירו-גאומטרית בו ההורה או המטפל משמשים כסוכן שינוי של הילד דרך יצירת התמקדות של הילד/ מטופל במבוגר (יצירת קו). בכדי לערב את הילד בקו ויראוטלי בינו לבין המטפל/ הורה, נעשה שימוש מודע של המטפל/ הורה במאפייני התקשורת שלו לצרכים של הילד כולל שימוש מושכל בקולו, מבטו, קרבתו ותנועתו ביחס לילד. המטפל מתמקד בקשב של הילד ובאיכות האינטראקציה. הוא משתמש ברמזים המותאמים לפרופיל של הילד, כמו טון הקול, תנועות פנים וגוף, וקצב על מנת לייצר או לתמוך בקו באופן רציף, לאורך זמן וכדומה (, Vig & Wieder 2021 Vig, A., 2019).

מתי היא מתאימה: כאשר רוצים ליצור אינטראקציה רציפה של ההורה או המטפל עם הילד. 

מטרות: 

1. להגביר את הלכידות והסינכרוניזציה בין ההורה, המטפל או איש החינוך והילד 
2. להוביל להדדיות ואינטראקציה
3. לשכלל ולחזק את הקו בין ההורה/ מטפל- ילד
4. לעורר עניין וסקרנות אצל הילד.

כלים:

• ההורה/ המטפל- מטרת המבוגר למשוך את הילד לאינטראקציה מהנה (בשונה ממיכל אפקטיבי ששם המטרה היא יותר להגיע לרמת עוררות מותאמת).  ההורה או המטפל משתמש בעצמי באופן מודע באמצעות: מבט, מגע, קוליות, אינטונאציה, קצב, אוריינטציה גופנית/ רמת קרבה, ג'סטות על מנת לעודד אינטראקציה. 
• ההורה מודע במהלך האינטראקציה למאפייני הקו- אורך, מרחק, בהירות, עוצמה, כיווניות, צירים (כלפי מעלה, מצד לצד ואלכסון), אופנויות חושיות (חזותי, שמיעתי, טקטילי וכו') המשכיות (קו זורם לעומת שביר).

הנחיות:

1. הנכח את עצמך מול הילד בדרכים שונות תוך שימוש במרכיבים הרגשיים והסנסומוטורים של הילד. הראה את עצמך, שהילד יהיה מודע וסקרן לנוכחותך בסיטואציה. תעורר עניין, וסקרנות למשל דרך השהיות או המתנה נוכחת. 
2. תשתדל למקם את עצמך מול הילד. שים לב לגובה, מרחק, כיוון. 
3. מעברים איטיים ומותאמים לילד

דגשים: תחילה, הנכח את עצמך בקשר עם הילד, וודא כי הילד מבחין בך ורואה אותך, לאחר מכן בצע מעברים איטיים באמצעות הכלים שהוצגו לעיל. 

דוגמאות: 

דוגמא 1 – 

ילד נשכב על הרצפה בטיפול, מסובב את האוטו וממוקד בגלגלים המסתובבים, המטפל מנחה את האם להישכב ליד הילד, להתחיל במנח הזהה לילד, להנכיח את עצמה (מנח מול הילד- יצירת קו קצר בין האם לילד). תחילה, האם מצטרפת לסיבובי הגלגל באמצעות שירה בקצב מהיר מעט יותר על מנת לעלות את רמת העוררות של הילד תוך הנאה, והשתתפות בפעילות דומה לילד-  "מסתובביביבים, מסתובביביבים, מסתובבביבים". בהדרגה האם משנה ממנח שכיבה למנח ישיבה ולוקחת את האוטו (מאריכה מעט את אורך הקו ביניהם), הילד מרים את מבטו אל האוטו ואל אמא (הצליחה להאריך את הקו). לאחר מכן, מתחילה להסיע את האוטו מכיוונים שונים לכיוון הילד (פעם לפני, פעם מהצד ופעם מהצד השני). במהלך האינטראקציה היא מוסיפה אפקט משחקי (יצירת צירים נוספים של הקו), תוך שילוב של צחוק והנאה. לאט הילד מבחין באימו ונהנה מהמשחק המשותף איתה ועם האוטו תוך פיתוח רשת של קווים וירטואלים. 

דוגמא 2 –  

אבא מנדנד את ילדו בגן השעשועים, הילד מתנתק למיקוד חזותי בידיו בעת הנדנוד ולא מתייחס לנוכחות האב. האב מנסה ליצור קווים בעלי צירים מגוונים- מנדנד את הילד בשילוב של ווקליזציות "וואאוי" בכל פעם שדוחף על מנת להנכיח את עצמו בקשר. בתחילה נוצר קשר של קו קצר כשהאב מגיע מול הילד ומנדנד אותו עם הוספת הווקליזציה, לאחר מכן מגיע האב בכל פעם מצד אחר,  באלכסון לילד ואף מאחוריו. בהדרגה הילד מצליח לשמור את הצירים (להתיק את מבטו אל האב בכל פעם שדוחף את הנדנדה עם הווקליזציה), מראה אפקט חיובי והנאה רבה מהנדנוד, בשילוב הקשר עם האב.

דוגמא 3 – 

המורה, משמש כמוקד אפקטיבי, יכול לעודד את סקרנותו ולמידתו של הילד על ידי תמיכה בקשב שלו. לדוגמא, מורה שרואה את הילד מנותק, יכול להתקרב אליו ולהציע לו "כייפים" לרגע, ואז לחזור ללוח. לאחר מספר דקות להתקרב לילד ולייצר קשר עין. בהמשך לשמור את הקו הוירטואלי על ידי הפנית שאלה או התייחסות קולית. הדבר נעשה תוך שמירה באותו זמן על הקשב של שאר הילדים, אך הבנה שבשלב זה הילד הזה זקוק להתמקדות על מנת לשמור אותו קשוב להתנהלות השעור (Vig, 2021).