ויג, ע׳ (2007), DIR – מתאוריה למעשה. בתוך ס׳ לוינגר (עורכת), קישורים (247-249). קרית ביאליק: אח.
DIR – FLOORTIME
DIR הוא מודל מקיף וממצה לטיפול בילדים עם בעיות התפתחותיות ורגשיות שונות בכלל, ולקויות על הקשת האוטיסטית בפרט.
תכניות טיפול, המבוססות על מודל ה-DIR מאפשרות לילדים אלה ללמוד איך להתייחס לאחרים בצורה חמה ואינטימית, לתקשר עימם בצורה משמעותית באמצעות מחוות ומילים, ולפתח רמות חשיבה גבוהות הכוללות יכולות הפשטה ואמפתיה (Wieder & Greenspan, 2003; Greenspan & Wieder, 1997; Solomon, Necheles, Ferch & Bruckman, 2007).
להבדיל מגישות אחרות המתמקדות בסימפטומים של הילד, מודל ה-DIR מתמחה בהבנת הגורמים להתנהגות ובטיפול אינטנסיבי ושיטתי בילד על ידי התייחסות לצרכים 
הרגשיים-התפתחותיים והתחושתיים-תנועתיים שלו. תכנית טיפולית המבוססת על מודל זה לוקחת בחשבון את המורכבות של קשיי הילד ורמתם, מסייעת להבין את הפרופיל האינדיבידואלי שלו ואת השפעתו על התנהלותו של הילד בחיי היום-יום.
הטיפול כולל הסתכלות מערכתית על עולמו של הילד ועל המסגרת הביתית והחינוכית שבה הוא נמצא; הוא דורש שימוש בטכניקות משחק מיוחדות (Floortime), ועל פי הצורך טיפולים ברכיבים הפיזיים, השפתיים והרגשיים של כל ילד באופן פרטני (2005 ICDL) פרק זה מתאר את מודל ה-DIR ומתמקד בשלבים ההתפתחותיים-רגשיים שזוהו על ידי סטנלי גרינשפאן ושרינה וידר (Greenspan & Wieder,1998; 2006).
כמו כן, מושם דגש על המעבר מתיאוריה למעשה ועל כן מוצג ה-Floortime וקווים מנחים לעבודה על פי גישה זו. לסיום, מובא תיאור מקרה המדגים את החשיבה הקלינית הכוללנית של המודל.
הנחות היסוד של המודל
המודל שפותח על ידי גרינשפאן ווידר (Greenspan & Wieder,1998; 2006), מבוסס על שלוש הנחות יסוד עיקריות בהתפתחותם של תינוקות וילדים צעירים. הנחת היסוד הראשונה מתייחסת לרכיב ההתפתחותי (Developmental). ההנחה היא, שילדים מתפתחים בכל התחומים במקביל ושקיימות השפעות גומלין של תחום אחד על האחרים. תחומי ההתפתחות העיקריים הם קוגניטיביים, שפתיים, מוטוריים, רגשיים וחברתיים. גרינשפאן ווידר מתארים סולם של שישה שלבים התפתחותיים-רגשיים, שמהווים בסיס להתפתחות תקינה של ילדים במהלך השנים הראשונות של החיים ובשל כך הם קריטיים להתפתחותם.
ששת השלבים
- היכולת לוויסות קשב ועניין בעולם
- היכולת למעורבות רגשית וליחסים אינטימיים
- היכולת ליזימה ולתקשורת הדדית
- היכולת לתקשורת מורכבת
- היכולת ליצירת רעיונות ומשחק סימבולי
- היכולת לחיבור של רעיונות בצורה לוגית וחשיבה מופשטת
שלבים אלה מספקים את הבסיס להתפתחות החשיבה וההבנה של ה׳׳אני׳׳ ולהתמודדות עם פתרון בעיות.
הנחת היסוד השנייה היא שילדים שונים ביכולת שלהם לקלוט, לעבד ולהגיב למידע מהעולם. משום כך מושם דגש על הפרופיל התחושתי-תנועתי אינדיווידואלי (Individual Difference) של הילד. גרינשפאן ווידר (Greenspan & Wieder,1998; 2006 ) טוענים, שהבנה של התגובות התחושתיות של הילד, של יכולתו לעיבוד הקלט החושי ויכולתו להשתמש בגוף על מנת להוציא לפועל את תגובותיו, מאפשרים זיהוי קשייו ועוצמותיו של הילד ומכאן יצירת דרכי התערבות ואינטראקציה המותאמות לו.
הנחת היסוד השלישית היא שרגשות ואינטראקציה בין-אישית (Relationship) משמעותית הם הבסיס ללמידה קוגניטיבית, שפתית, רגשית וחברתית. יחסים התואמים את צורכי הילד, רגשותיו ותחומי התעניינותו מסייעים לו להגיע ליכולות טובות יותר של ויסות, קשר, תקשורת ומחשבה בשלבי ההתפתחות השונים.
כמו כן, המודל מדגיש את נושא ה׳׳אפקט׳׳ או הרגש כדבר מרכזי וקריטי בהתפתחות האנושית. רגשות, רצונות ומוטיבציות פנימיות הם המניעים את האדם לפעול. לכן, הרגש וההתלהבות במשחק משמשים כלי טיפולי חשוב ליצירת מוטיבציה לקשר ולהתעניינות באחר.
ה-Floortime שהוא מרכיב הליבה במודל ה-DIR מבוסס על הנחה זו. הכוונה להתערבות טיפולית המתמקדת ביצירת אינטראקציות רגשיות משמעותיות בין מטפל (לרוב ההורה) לילד, מתוך מטרה לעזור לילד טפס בסולם ההתפתחותי (ראה פרוט בהמשך).
