טכניקה ייחודית – פרי פיתוחה של ד"ר עליזה ויג
רקע
בטיפול באוטיזם, ובילדים עם צרכים מיוחדים בכלל, ישנו שימוש במגוון כלים חזותיים המאפשרים עבודה על מטרות טיפוליות שונות כמו למשל תקשורת דרך אייפד, שימוש ב PECS, כמו גם סיפורים חברתיים. ניתן להשתמש בתמיכה חזותית גם למטרות של רצף, יצירת כוונות תקשורתיות, תכנון וארגון מסר.
דוגמאות להתערבויות מן הסוג הזה:
- תכנון – הורה יכול לעזור לילד לתכנן את סדר היום עם ציורים או תמונות (משחק, אמבטיה וארוחה ערב).
- רצף ועבודה על דחיית סיפוקים- מטפל יבחר עם הילד מה לעשות בטיפול (משחק בחבית, סולם, משחק קופסה ולסיום פרידה).
- כוונה תקשורתית – ילד משחק עם בובה וחשוף למספר תמונות המייצגות פעילויות קשורות לבובה על מנת שיוכל לבחור מתוכן במידה ומתקשה במלל, למשל: מקלחת, מיטה או אוכל.
- סיפורים חברתיים – הורה יכול להכין את ילדו דרך סיפורים חברתיים ללידה של אח, מעבר בית או מעבר למסגרת חינוכית חדשה.
מה הייחודיות של ציור דינאמי?
ציור דינאמי , משתמש במרכיב החזותי, אך להבדיל מהאסטרטגיות הקודמות, הוא מתמקד בראש ובראשונה בעיבוד וויסות רגשי, ובניית יכולת חשיבה סימבולית ואבסטרקטית. הוא מכונה כך כיוון שהציור מבוסס על מרכיבים רגשיים והציור עצמו משתנה במהלך ההתערבות כפי שמתואר למטה.
ייחודיות הטכניקה הזו היא בהיותה אינטרדיסציפלינרית, הווה אומר, שהיא בנויה על שילוב של מרכיבים מתחומי ההתפתחות השונים, כולל ידע מריפוי בעיסוק -ויסות חושי, ותשתיות גוף , כמו גם עקרונות עבודה בתחומי השפה והתקשורת ומתאוריות פסיכולוגיות.
כלי זה מתבסס על הצרכים הייחודים של הילדים ולוקח בחשבון את יכולות העיבוד והקשב שלהם. ציור דינאמי נעזר בתמיכה חזותית, קורגולציה ומעגלי תקשורת המותאמים לילד. ניתן דגש בהתערבות זו על ליווי הערוץ האודיטורי (שמיעתי) והחזותי (ראייה) בצורה מותאמת המאפשרת לילד לעבד בצורה טובה ויעילה יותר את החוויה הרגשית והמסר.
במהלך התערבות זו המטפל או ההורה מייצרים רגעים של קשב משותף, מיקוד ומעגלי תקשורת ושיח סביב הסיטואציה ששמחה, הפחידה, הכעיסה או יצרה כל סערה רגשית אחרת אצל הילד. פעילות זו אורכת מספר דקות ובהם מתנהל שיח המלווה בציור על ידי המבוגר. כמובן שאופי ההתערבות תלוי ביכולות של הילד – אבל לרוב הוא מלווה במעט מלל, הרבה ווקליזציות וקצב איטי. לכלי זה השפעה נפלאה גם בזמן התרחשות החוויה עצמה, בין אם זה מצוקה או התרגשות גדולה, אך גם לאחר לאחר מכן (כמובן עדיף באופן מידי), ואף כהטרמה לחוויות שאנו חוששים שעלולות להיות מאתגרות לילד.
כלי זה מאפשר לילד מעבר לויסות והעיבוד הרגשי, לפתח יכולות חשיבה סימבולית ואבסטרקטית שכן הוא מתאר חוויה שנוגעת רגשית בילד, אך משתמש מראש במרכיבים שאינם החוויה עצמה, אלא מסמלים את החוויה.
מתי להשתמש בציורים דינאמים?
- במצבים של מורכבות רגשית (כעסים, תסכול, עצב, קשיי פרידה וכדומה)
- קושי בפתרון בעיות עצמאי של הילד
- קשיים בוויסות חושי-רגשי
ניתן להשתמש בזמן פלורטיים (FLOORTIME) ולאחר תרגול בזמנים נוספים במהלך היום.
מה המטרות של ציור דינאמי?
- עיבוד רגשי של סיטואציות מאתגרות לילד.
- הגברת היכולת ההסמלה של הילד
- ויסות רגשי – תוך שימוש בויסות חושי עיבוד באופן המותאם ביותר לילד (למשל, שילוב ערוץ חזותי, שיח איטי)
מה צריך לציור דינאמי ?
- פניות רגשית של המבוגר
- זמינות של ניירות וכלי כתיבה
הנחיות לביצוע ציור דינאמי
- הזמנה של הילד לציור
- ציור מאפיינים קונקרטים של הסיטואציה תוך כדי דיאולוג עם דגש על מעגלי תקשורת והרגעה של הסיטואציה (שיער, כיפה משקפיים, דמויות, צבע עיניים, לבוש וכדומה)
- תיאור של הרגשות עם שימוש בסמלים ראשוניים (הבעות פנים של הילד כמו חיוך, עיניים כועסות, לב בצבעים שונים, לב עם הבעה)
- תיאור של מחשבות (כמו למשל בועה שיוצאת מהראש)
- תיאור של הרגשות המשתנים (למשל הבעת הפנים משתנה מכעס לחיוך והנעה)
- חשיבות לסיים במשהו חיובי
- הצגת הציור למבוגר נוסף על מנת לאפשר עיבוד חוזר, לדוגמא הגננת מראה להורה, הורה אחד מראה להורה השני.
למה לשים לב במיוחד כשאני עושה ציור דינאמי?
- קצב איטי
- ליווי אפקטיבי חיובי ומותאם.
- יצירת מעגלי תקשורת.
- ציור משתנה ודינאמי המתאר את מגוון הרגשות המתגבשים ומתחלפים של הילד בתוך הסיטואציה.
- תמיכה בקשב המשותף של הילד/ה לאורך כל התהליך. הווה אומר לוודא שהילד/ה גם רואה את הציור וגם את המבוגר המנכיח את עצמו בסיטואציה.
דוגמאות לשימוש בציור דינאמי עם ילדים בגילאים ותפקודים שונים:
תיאור מקרה 1: ילד בן 3 , גן תקשורת
ילד מגיע לגן עם אימו וחושש מאד מהכניסה. הוא בוכה ומוחה, ונצמד למכנסיים של אימו. על מנת לעזור לילד לעבד את הסיטואציה האם מבקשת מהגננת פיסת נייר וצבעים ומתחילה לצייר מאפיין חיצוני של הילד- כיפה, שיער בהיר עם תלתלים וכולי, שואל בקול אמפתי ומזמין לאינטראקציה "אתה יודע את מי אני מצייר עכשיו?".. "למי יש תלתלים כאלו?"
בהמשך היא מציירת את עצמה ואת הגננת
הציור משתנה עם התקדמות הסיפור, התפתחות ושינוי הרגשות- תחילה הילד עצוב וקשה לו להיפרד מהאם "אוי, אתה כל כך עצוב", "וואו, תראה אני רואה את הפה שלך כל כך עצוב – ככה לצייר אותו?" בקול רך ואמפטי, "זה קצת קשה להגיד ביי ביי לאמא". , "תראה מה אני רואה? אני רואה דמעה" (ומציירת דמעות). מזכירה משהו חיובי כמו הגננת שהילד אוהב או פינת הקוביות- "עוד מעט תלך לשחק בקוביות עם הסייעת/ גננת ותהיה שמח". לאחר שהילד נרגע ופניו מעט מחייכות, המבוגר יכול להגיד – וואו, אני עכשיו רואה שאתה מחייך, ובטח גם הלב שלך טוב לו יותר". השינוי של הפנים המחייכות גם של הדמות וגם של הלב נעשים על גבי הציור הקודם. האם מזכירה בסיום שאמא תחזור מהגן ותביא חיבוק וכולם יהיו שמחים. יש לציין ששיח זה מתנהל עם מעגלי תקשורת מרובים וקצב איטי על מנת לאפשר לעיבוד הרגשי והרחבת היכולת סימבולית להתרחש.
דגשים: עיבוד אודיטורי יותר לקוי וגיל כרונולוגי והתפתחותי צעיר יותר, ולכן שימוש רק יותר בווקליזציות וקצב דיבור איטי.
תאור מקרה 2: יעל (בת 10) , בית ספר לחינוך מיוחד, סיטואציה מתוך טיפול בית.
הקושי שהועלה במפגש משותף עם האב והצעירה זה התנהגות כפייתית המאופיינת בעיקר סביב האוכל. הצורך לסיים את מה שנמצא בתבנית או בצלחת ללא קשר לתחושת שובע ומלאות. הילדה הלכה לקחת עוד תבשיל בשר מהסיר לאחר מספר מנות שקיבלה.
המטפלת עודדה את הצעירה לשבת לעוד רגע ליד השולחן. החל ציור דינאמי ובו ציירנו את הצעירה כולל צבע עיניים, שיער, חולצה וכדומה. המטרה היתה דרך ויסות הדדי להגיע לרמת עוררות מותאמת. שאלות כמו "רגע, למי יש עיניים כחולות?", "באיזה צבע לצייר את החולצה?".
לאחר מכן ציור של הרצון "וואו, הלב שלך רוצה עוד ועוד אוכל", אבל גם של התחושה "אוי , אבל הפנים כבר לא שמחות, אני רואה שעכשיו הפנים עצובות, שכואב בבטן". ציירנו את הצלחת במקרר ושמחר היא תוכל לאכול, ועכשיו נעשה משהו אחר. אמרנו "להתראות לבשר, נתראה מחר". הילדה הצליחה לוותר על התוספת ופנתה למדבקות שהיא מאד אהבה.
דגשים: עיבוד אודיטורי לקוי. צורך בויסות רגשי הדדי, קצב איטי, ריבוי מעגלי תקשורת.
תאור מקרה 3: נערה חרדית בת 12 , כיתת תקשורת
הטיפול הפסיכולוגי של הנערה לווה בעבודה על לוח מחיק ודפים על מנת לעבד חוויות רגשיות מורכבות.
הנערה הגיעה בזמן החגים לטיפול ושתקה. המטפלת לאחר מספר דקות ציירה ציור של נערה ומעל סימן שאלה, ואמרה לה "אני רואה שיש לך הרבה מחשבות, אבל אני לא יודעת מה את חושבת".
הילדה בתוך התהליך שחלקו מצורף בצילום למטה החלה לספר שהיא מפחדת במיוחד מיום כיפור כי "היא לא יודעת מה ה' יחליט ומה יקרה לך, פוחדת מאד".
השיח כלל בהמשך דיאלוג על חגים באופן כללי ואיזה חגים משמחים אותה "סוכות בגלל הקישוטים", ומה מפחיד אותה (פורים בגלל ה"פיקות" והשיכורים").
המטפלת כתבה לה "יש לך הרבה מחשבות וכשלא אמרת לי, לא ידעתי אם את עצובה, שמחה, פוחדת או מתרגשת.
נשמע לי שאת קצת מתרגשת וקצת פוחדת. הרבה דברים את מרגישה!!!".
הטיפול אפשר שיח על פחד מדברים שבשליטת המטופלת וכאלו שלא, שיח על הפרופיל התחושתי שכולל רגישות גבוהה לרעשים, וכדומה. במקביל נעשה גם שיח דומה בהדרכת הורים לגבי נושאים של פרופיל, הקושי להבחין בין מציאות ודימיון (מסיכות). הציור בתחילת הטיפול איפשר להתקדם לשיח יותר מעמיק, שלווה בכתיבה של רגשותיה ושיקופים של המטפל. זה היווה עוגן לשיחות בשבועות הבאים.
דגשים: עיבדו וורבלי גבוה יותר, יכולת לשלב ציור למקומות מורכבים יותר, שיח וכתיבה בהמשך. תמיכה חזותית נעשית גם דרך הציור וגם במלל.
