ויג, ע' (2014). להשתלב בשלבים: מושגי יסוד בשילוב על פי מודל ה-DIR. בתוך ס' לוינגר (עורכת), מעבר לקשת: חידושים באבחון וטיפול של ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ע"מ 207-2013). קרית ביאליק: אח.
שלב שביעי
חשיבה רב סיבתית (4-6 שנים): החשיבה הרגשית ממשיכה להתפתח ובגיל ארבע עד שש ילד עם התפתחות תקינה מתחיל להבין מורכבויות גדולות יותר בעולם הבין אישי והרגשי. הילד תופס לא רק את האנשים שסביבו, כולל מאפייניהם החיצוניים והתנהגויותיהם השונות, אלא גם את מה שאינו רואה וקולט בחושיו. גדלה מודעותו לכך, שלאנשים סביבו יש מחשבות ורגשות מגוונים, שאת חלקם הוא יכול להסיק ממשתנים נראית, כמו הבעות פנים והתנהגויות. הוא מבין שלא את כל המידע הזה הוא יכול לקלוט בחושיו ושיש סיבות המובילות לתוצאה הנראית (Greenspan, 1993;Greenspan & Wieder, 2006; Wieder & Wachs, 2012). לדוגמה, הילד רואה שחברו בוכה ומבין שהוא עצוב. אם הוא לא ראה את השתלשלות העניינים שהובילה לבכי של חברו, הוא מעלה השערות שונות לכך, כמו היעלבות, קבלת מכה, נפילה, ועוד. התייחסות זו אל הסיבתיות לדברים שהילד אינו יודע עליהם בצורה מוחלטת מעידה על חשיבה מופשטת רב סיבתית, ויש לה השפעה רבה על תפקוד הילד בחיי היום-יום.
ברמה הרגשית קוגניטיבית הילד מבין, שלכל התנהלות יכולות להיות מספר סיבות, על מנת שהילד יוכל לחשוב כך, הוא צריך להיות מווסת ומעורב רגשית במספר פתרונות אפשריים. לדוגמה, הוא צריך להבין את התחושה של הילד הבוכה ולהתחבר למקום שפעם כאב לו, לידיעה עצובה ששמע או למצב שבו נעלב.
היכולת לחשיבה רב סיבתית מעידה על חשיבה מורכבת ועל הבנת מצבים מורכבים. הילד מבין מניעים שונים להתרחשויות שונות, גם אם אינו מסכים עם כולם. מעורבות רגשית ממספר זוויות ראייה מאפשרת לילד לנקוט עמדות שונות, לבצע תפקידים שונים ולהעמיק את מחשבתו. הילד יוכל, למשל, להבין מניעים של דמות ספרותית גם אם הוא מזדהה רק חלקית עמה. הוא יכול למחות על העובדה שדמות מסוימת גנבה מדמות אחרת, אך מנגד גם לחשוב על מספר סיבות שגרמו לה לעשות כך (הרצון לעזור לחלשים, העוני שלה וכדומה) הילד יכול להיכנס לנעליהן של דמויות שונות, לראות את העולם על מורכבויותיו ולפתח יכולת חשיבה רב סיבתית מופשטת.
ברמת היחסים הבין אישיים, הילד מתחיל להיעזר ברגשות וביחסים מורכבים ולהשתמש בהם על מנת לווסת ולארגן את מחשבותיו, את מצב רוחו ואף להבין את עולמו. לדוגמה, ילד שהזמין חבר אשר סרב לו, יכול להבין שאותו ילד פעל ממניעים שונים. ייתכן שנעלב מהילד המזמין, ייתכן שקבע כבר להיפגש עם ילד אחר וייתכן גם שהוא אינו חש בטוב. החשיבה של הילד על אפשרויות אלו מעידה על גמישות מחשבתית, המשפיעה על התנהגותו של הילד. הוא עשוי לברר ממה החבר נעלב או להתעניין בשלומו אם הוא לא חש בטוב. הפרשנות של הילד משפיעה על התנהגותו ובתגובה על התייחסות הילד האחר אליו ועל המשך הקשר הבין אישי ביניהם. מנגד, ילד המתקשה בשלב זה להעלות השערות שונות לגבי התנהגותו ומחשבותיו של האחר, נתקע במחשבה שאיננה גמישה, הגורמת לקשיים מרובים ברמה הבין-אישית. לדוגמה, אם הוא מפרש את הסירוב בכך שהילד המוזמן" שונא אותי ולכן לא רוצה לשחק איתי", זה ימנע ממנו לנסות ולהבין את ההתרחשות וגם ישפיע על התנהגותו בהמשך. ניתן לראות, אם כן, שישנה חשיבות רבה ביותר לחשיבה רב סיבתי, ולכן, אם הילד המשולב מתקשה בה, יש לעזור לו לפתח חשיבה שכזו על ידי הכנת מערכי שיעור המעודדים חשיבה על דמויות שונות ועל דעות שונות, ויש לספק לו תמיכה בתהליכי חשיבה מורכבים כאלה.
שלב שמיני
חשיבה מדורגת ומושקללת (7-9 שנים): היכולת לחשיבה מדורגת ומשוקללת מבוססת על פיתוח חשיבה רב סיבתית, כפי שתוארה בשלב הקודם. בגילאים שבע עד תשע, הילד מתחיל להשוות בין אפשריות שונות על מנת להחליט איזו דרך מתאימה לו ביותר, תוך הפעלת שיקול דעת והבנה של האפשרויות העומדות בפניו, כולל הרגשות שהן מעלות, היחסים עם אחרים, התוצאות הצפויות והמאמצים הדרושים (Greenspan 1993; Greenspan & Wieder, 2006; Wieder & Wachs, 2012). בשלב הזה, הילד מתחיל לראות את העולם על גווניו האפורים. הראייה הקוטבית של שחור ולבן הופכת להיות בהדרגה יותר מצומצמת, בהתאם לתמות רגשיות מסוימות ומאפשרת לנהוג בצורה יותר גמישה, מדורגת, משוקללת ומשוכללת.
שלב תשיעי
צמיחה בתחושת העצמי וחשיבה על פי סטנדרט פנימי (10 שנים): שלב נוסף בהתפתחות הרגשית בשנות ההתבגרות המוקדמות, מתרחש סביב גיל עשר. זהו השלב של צמיחה בתחושת העצמי וחשיבה על פי סטנדרט פנימי (Greenspan 1993; Greenspan & Wieder 2006; Wieder & Wachs, 2012). החוויות השונות של הילד שבהן הוא היה מעורב רגשית ולגביהן קיבל החלטות, בהתבסס על שיקולים שונים, שהובילו לתוצאות ולתגובות שונות, מתגבשות לתמונה רחבה עוד יותר. זוהי התמונה של הילד על עצמו ותחושתו כלפי אחרים. הילד רוכש תפיסה של עצמו, המבוססת על תפקודו והתנהלותו בעולם, וכוללת את היכולת שלו לראות ולהתייחס לאחרים, תוך חשיבה על קווי יסוד פנימיים, המגדירים רכיבים משמעותיים בצמיחה של האני. החוויה של הילד מתגבשת מעבר לסיטואציה רגעית ומשתנה, שבה הוא נוהג בצורה כזו או אחרת בשל שיקולים ותפקודים שונים, אלא הוא מתחיל לראות את עצמו בצורה כללית יותר, שבה סך החוויות הסובייקטיביות משתקללות לידי תפיסה עצמית ברורה יותר.